אריאל קלנר על השקפה ציונית-ימנית-ליברלית כוללת


משחק אסוציאציות:
ציונות – ההגשמה של מהוויי העם היהודי
ירושלים – הלב
הר הבית – המקום
ליברליזם – טוב בכלכלה, מסוכן בקונוטציות שונות שמשתמשים בהן היום
קפיטליזם – הדרך היעילה ביותר להשיג רווחה
התנחלויות – ציונות
סיפוח – הגשמת החזון
חזון לאומי – מפעל חיים
ימין – בדרך כלל צודק
שמאל – בדרך כלל לא צודק
הבית היהודי – ציונות דתית
ליכוד – כלל ישראל
מצעד הגאווה – לא משהו להפגנה
מצעד הגאווה בירושלים – כנ"ל
זכויות להט"ב באופן כללי – כזכויות אדם. לא כשינוי סדרי עולם.


אריק קלנר ליברל ציוני ימנימה השקפת העולם שלך?
שמרנית – יהודית, כאשר מנסה לשלב בין ערכי המסורת היהודיים שנבנו לכל הדורות – בשרשרת הדורות. האתגר הגדול הוא לשלב אותם במערכת חיים מודרנית. זאת השאיפה שלי

מה תפקיד המדינה מבחינתך?
המדינה היא הפלטפורמה היחידה שמאפשרת ביטוי מלא של ערכי העם היהודי. עם זאת הדברים צריכים להיעשות בדרך טבעית של עם שהגיע מתרבויות שונות, ומסורות שונות, ולא מכפיית אחידות. 

לא רואה סתירה? כשאתה מגדיר שהמדינה תהיה יהודית, והעם לא מתנהל ב"צורה יהודית" למשל
אני לא רואה הכל בפרספקטיבה של כאן ועכשיו. זה יהיה אסון אם מישהו יצליח ליצור פה מדינה יהודית בצורה מלאכותית על ידי כפיה.
המדינה היהודית תצמח באופן טבעי. כרגע יש ציבור רחב שלא רוצה לחיות על פי התורה, אבל מדובר ביהודים טובים ובאזרחים טובים. אני ממש לא מגיע מהמקום של לכפות משהו על מישהו וליצור אחידות מזויפת.
לדוגמה מצעד הגאווה, הוא לא דבר נכון בעיניי ועם זאת לא הייתי אוסר אותו. 

מצעד הגאווה יוצא בדיוק משום שיש, שקיימת – דרך של כפייה
אני לא חושב שצריך לכפות עליהם את הדרך שלי, וצריך שיהיו זכויות אדם.

אריק קלנר, מייסד חזון לאומי
אריאל קלנר, נגד מצעי הגאווה

arielkallner fonts hands-with-colorful-heart-pride-day-backgroundlicense-freelicense-premiumlicense-hands-with-colorful-heart-pride-day-background-894870 rsz_gay-pride-ariel-kallner %d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%a7%d7%9c%d7%a0%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a1%d7%92%d7%9cאבל כאן יש הגזמה. הרבה פעמים משתמשים בצורה מניפולטיבית בזכויות הפרט כדי לכפות מערכת ערכים על הכלל. מערכת ערכים שהוא אינו מעוניין בה.
קח את נושא הנישואין כדוגמה, מציגים את זה כמשהו שנוגע לזכויות הפרט בעוד שזה לא כך. אם מישהו רוצה לחיות יחד עם בן זוג – אז זה עניינו הפרטי. אבל הגדרת נישואים היא הגדרה חברתית:  זאת דרישה מהחברה להכיר בנו כזוג נשוי. כשהדרישה מגיעה לחברה –אז שהחברה תחליט. ברגע שהפרט דורש מהחברה הכרה, שיקח בחשבון שיכול להיות שהחברה תחליט בניגוד לרצונו.

הגדרת ה"מדינה" כ"חברה" מוזרה. אם חרדים יהיו לשון המאזניים , גם כעשרה מנדטים – הם קובעים. הם ה"חברה"?
גם חרדים הם חלק מהמדינה, והם לא חייבים להכיר בנישואים גאים כנישואים. צריכים לקבוע דרך להסכמה – דרך מוצדקת להסכמה. על אף שיכולה להיות קונסטלציה שבה עשרה אנשים קובעים לכולם מה ההגדרה של נישואים חד מיניים, ההסכמה שמגיעה משאר המפלגות לתעדף החלטה אחת על אחרת – היא החלטה חברתית. את ההכרה החברתית מקבלים מהמדינה. בטח לא מבית המשפט – הוא לא גוף שאוכף על החברה ערכים. ההכרה לא יכולה להגיע ממנו, הוא לא יכול לקבוע מדיניות לחברה הישראלית. 

בית משפט קריטי עבור מיעוטים שלא מצביעים. אי הצבעה, למשל, אינה סיבה לשלול ממישהו זכויות
אם יש מישהו שנפגע מהחוקים של הכנסת – מגיע מקומו של בית המשפט להתערב. אם הממשלה תבטל את הבחירות – ודאי שיש מקום להתערב.
אלא שבית המשפט העליון לא צריך להתערב בקביעת מדיניות ומשילות. בית המשפט צריך להתערב כשמישהו נפגע מהחלטות הכנסת, וזה חריג.

לבית המשפט העליון יש החלטה שקוממה אותך?
הרבה. מתווה הגז, המסתננים, התערבות בית המשפט בנושא הקרקעות כמו עמונה ומקומות אחרים ביהודה ושומרון – שלא על בסיס ראיות. בית המשפט מחליט בלי לדון בראיות. זה נורא. זה אבסורד! בית משפט מתערב בהחלטות בטחוניות – זו פשוט שערוריה.

שמירה על זכויות אדם גם נשמע ב"שטח" של בג"ץ (הערה: אני לא משפטן)
אנשים תופסים את הלחימה כאילו מדובר במלחמה נגד פושעים פליליים.
כשיש פושע פלילי, אז בהחלט צריך לחפש אותו בפינצטה. אבל מלחמה בטרור זו מלחמה מול אויב, שבא בשם חברה ויש חברה שתומכת בו. כל שיח ה'חפים מפשע' הוא שגוי ומעוות מיסודו. מלחמה זה לא בית משפט שבו יש אשמים וחפים מפשע. מלחמה צריך להכריע.
אז אתה לא מסכים שצה"ל הכי מוסרי בעולם
אני חושב שצה"ל יותר מדי "מוסרי" כלפי האוייבים שלו, ופחות מדי כלפי האזרחים והחיילים שלו.
צה"ל ללא ספק הוא דוגמה לאיך נוהגים בהגינות כלפי אוייב. ההגינות הזאת גרמה לנו לשכוח שזה אוייב. אוייב צריך להכריע. המוסריות הזאת באה על חשבון האחים שלנו ובכך הופכת להיות לא מוסרית.

דעתך על ההחלטה להפסקת שיתוף פעולה בין צה"ל לעמותות?
החלטה מבורכת. אין לצה"ל מקום להכניס את השיח האזרחי לצה"ל.
אני לא חושב שצריך לדון בקפיטליזם וסוציאליזם בצבא באותה מידה גם לא בפמיניזם, דת ומדינה ושאר השסעים שיש בחברה. צה"ל צריך להתעסק בלחימה ובביטחון.
העובדה שהצה"ל מבוסס על אזרחים – לא אומר שהוא צריך סדרות חינוך.
הוא צריך רבנות?
לא צריך לפתח שיח שלא רלוונטי לצה"ל בתחום הזה. הוא לא צריך להיות חלק מהצבא. הרבנות כוללת גם נושאים דתיים לגיטימיים – כמו כשרות וקבורה. אם יש לה יכולת לחזק רוח לחימה – אולי. גם כאן – עדיף להימנע ממדרון חלקלק.
מעבר הצבא למקצועי?
לא חושב שכרגע צה"ל יכול להיות מקצועי. עם זאת, עצם זה שלוקחים את כולם ומגייסים לצה"ל – בגיוס חובה. זו פגיעה בחירות. זה לא חיובי לקחת אנשים בכוח ובכפייה. אולי – אי אפשר אחרת כרגע. צריך לחפש את המודלים המתאימים כדי לצמצם את הפגיעה בחירות למינימום – אם זה דרך צמצום השירות. למשל – שינוי כמות כדי להפוך אותו לצבא יותר יעיל
הם יידעו למה הם מחויבים ויעשו את זה מבחירה. צריך לצמצם את הכפייה ולגדיל את החירות.

שיטת השוברים בחינוך
לא בקיא מספיק. חייבים ליצור מודל שבו יש קשר ישיר בין הלקוח לבין נותן השירות. מה שלא קורה במערכת החינוך. היום הורה שולח תלמיד עם שליטה מועטה על בית הספר, ולא חייבים להתחשב בפידבק של ההורה. אין קשר בין ההורה – הלקוח, לנותני השירות.
ברגע שבתי ספר יוכל לבחור את המורים שלו, והוא יתוגמל לפי שביעות הרצון של ההורים,  אנחנו נראה שיפור. בחירת מודל כזה היא הכרחית. כל שיטה בלי מקל וגזר, תנציח בינוניות. 
המציאות הזו ש95% מהמורים נשארים במערכת, חוץ מאלה שיוצאים לפנסיה היא עיוות – לא יכול להיות שכולם מושלמים. היות שאין פיטורים – המערכת מנציחה בינוניות. אין ניידות. מקבלים הכל כחבילה אחת. גם את בית הספר אי אפשר לבחור וההורים הם לקוחות שבויים. לא היינו מסכימים להיות שבויים של אף מכולת, אז בנושא הכי יקר לנו, זה בסדר? 

דעתך על חוקי עבודה
במדינת ישראל יש הרבה חוקים של הגנה על העובד. אכיפת החוקים היא נמוכה. מעסיקים עוברים על חוקי העבודה – כמעט כולם בצורה כזאת או אחרת. אני לא רוצה להצדיק עבריינות אבל אלמלא המעבר על החוקים, הייתה פה פי 3 יותר אבטלה. כל התערבות בשוק, גם אם לעיתים נצרכת, חייבת להיעשות בצורה מדודה ושקולה ביותר. עם כל הרצון הטוב, צריך לזכור שהמדינות שבהן לעניים טוב יותר, הן המדינות שבהן השוק חופשי. 
חוקי עבודה שכן צריך?
חוקים שמגבילים בצורה דרקונית. קח לדוגמה מצב שהשוק הוא של המעסיקים ומחתימים עובדים שאין להם שום זכות לעזוב את מקום העבודה או לשפר תנאים. או פגיעה בבריאות. אני מדבר על דברים מאוד קיצוניים.
כשמגזימים –זה מגדיל את האבטלה או את העבריינות.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *