יש דתיים, שדורשים שלא יכתבו בס"ד

מי אלו האנשים שדורשים, ממש מתעקשים – שלא יכתבו בצד ימין, למעלה, בקטן על הלוח, בזמן המבחן "בס"ד"? אלו כנראה אותם אנשים שממש מתעצבנים לראות חב"דניק מציע לחיילים, מעל גיל 18 ועם דעה משלהם, להניח תפילין; אלו אותם אנשים שרותחים למראה מודעות הזמנה לשיעורי תורה בבית כנסת חדש שנפתח בשכונה חילונית ועושים הכל כדי שייסגר; חלקם, מאותם אנשים שחירותם של נשות הכותל בראש מעייניהם, וילכו להפגנה לתמיכה בהן; חלק מהקבוצה הזאת, היא מאלו שמטרידות מינית חרדים על-ידי התפשטות מולם, אבל זה כבר נושא אחר.
למה בעצם האנשים האלו מתרגשים משלוש אותיות בדיוק, בצד הלוח, בקטן, בכפוף למה שהבוחן מאמין בו? למה האנשים האלו מוכנים להפסיד אוטובוס כדי לצעוק על ההוא שמניח לאנשים תפילין, אם הוא לא הכריח אף אחד לעשות את זה? למה הם מתרגשים רק ברגע שיש מודעה על שיעורי תורה בבית כנסת, אם לא נשמע מהם רעש ובית הכנסת כבר היה עוד קודם?
ושוב, מי הם בעצם? אני לא ממש בטוח, אבל הם טיפה מזכירים את אלו שמתעקשים שאנשים עם רצון חופשי משלהם ועם השקפת עולם שונה – יצטרכו לנסוע לסבא וסבתא שלהם במונית ב-200 שקל, אבל לא יעלו עם עוד אנשים כמוהם לאוטובוס; אותם אנשים שאכפת להם אם יהיו נישואים בדרך שהם לא אוהבים – כמו כהן וגרושה; אותם אנשים שרוצים להערים קשיים על מי שמוכר חמץ בפסח, למרות שהם בעצמם יכולים לבחור שלא לאכול.
אז אני אגיד לכם מי הם, אלו חלק מהדתיים. אבל לא הדתיים הרגילים – אלו שמאמינים באלוהים, ומתפללים אליו. הסוג הראשון של האנשים הוא הסוג של האנשים שמאמינים שהם לא מאמינים באלוהים; הסוג השני – הוא פשוט זה שלא באמת מאמין בו.
אדם שרותח משלוש אותיות במופיעות בקטן בצד הימני של הלוח, הוא אדם שפועל רק מתוך רגש. הרגש הזה מופעלת כשהוא מנסה להוכיח לעצמו שהוא לא מאמין באלוהים, אבל "אין אלוהים" מסתכל עליו כנראה. הוא חייב לעשות הכל כדי להוכיח לעצמו ולעולם שהוא באמת לא מאמין באלוהים. כמה הוא לא מאמין באלוהים? עד כדי כך שאפילו שלוש אותיות בצד על הלוח מפריעות לו! לא סתם לא מאמין באלוהים שצועק על חב"דניק שמניח לחיילים מעל גיל 18 תפילין; אלא לא מאמין באלוהים מהסוג המקצועי, זה שבאמת בטוח בעצמו – ודורש מבוחנים לא לכתוב בס"ד על הלוח, כי הישות שנמצאת אצלו בלב, זאת שנקראת "אין אלוהים" תתעורר ותתעצבן. ציפור הנפש תעזוב את הקן, ופתאום הוא עוד עלול לגלות שבעצם יש אלוהים. אבל הוא מנסה ממש לשכנע את עצמו שאין.
ולמה בעצם, אדם דתי, שבאמת מאמין באלוהים – צריך לדרוש מאדם שמאמין באלוהים בצורה שונה, או אולי לא מאמין בו – לנסוע במונית לסבא וסבתא ב-200 שקלים? הוא אולי דורש עונש כלפי מי שפחות מאמין, או עובר על התורה? או שאולי הוא ממש חרד לעבירה שיעשה. אם דורש עונש – הרי שהוא מנסה להשלות את עצמו שהוא עושה דבר למען אלוהים, ומקדם את עצמו. הוא לא מאמין מספיק ביכולות של אלוהים לשפוט. אם חרד לעבירה שיעשה – אז למה הוא מאפשר אותה בכלל? למה הוא לא מיישם חוק שיימנע אותה לחלוטין? ישים מצלמות, יפתח רק נתיבים לבתי החולים, וימנע נסיעות שאינן לשם פיקוח נפש;
אלו ואלו דתיים – שאינם בטוחים בצדקת דרכם: אלו שלא מסוגלים לראות את בס"ד על הלוח, ואלו שנסיעה שלנו בשבת פוגמת ביכולת שלהם להאמין.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *